רשלנות רפואית בניתוח

ניתוחים נועדו על מנת לשפר את הבריאות ואיכות החיים ולעתים גם להציל אותם, אך אין ספק שלהימצא על שולחן הניתוחים הוא לא מצב נעים במיוחד והוא טומן בחובו סיכונים רבים. בשל כך, נחשבת רשלנות רפואית בניתוח לאחת הרשלנויות הנפוצות ביותר בישראל ובכלל.

מחקר שתוצאותיו פורסמו בשנת 2018, חושף את התפלגות הסיבות לתביעת רשלנות רפואית: 49% בשל ביצוע רשלני של פרוצדורה רפואית; 31% בשל התרשלות באבחון וזיהוי; 16% בשל התרשלות בבחירת הטיפול ; 7.5% בשל התרשלות במעקב אחרי מצב המטופל; 5.5% בשל התרשלות בטיפול לאחר ניתוח.

ניתן לראות כי חלק גדול מהאחוזים יכול לבטא רשלנות בניתוח, לפניו או אחריו:

במקרים מסוימים, תהיה זו התרשלות בבחירת הטיפול – כאשר המטופל שניזוק מגלה בדיעבד כי לא הוצבו בפניו אלטרנטיבות טיפול קיימות.

במקרים אחרים תהיה זו התרשלות באבחון וזיהוי – ניתוח שלא לצורך שגרר סיבוכים מיותרים, יצר מחלה אחרת ואפילו גרם לפטירה.

במקרים נוספים יהיה זה הטיפול הלקוי שניתן לאחר הניתוח או התרשלות מקצועית במהלכו.

אך יש גם חדשות מעודדות – נתוני המחקר מראים כי מחצית מהתביעות המוגשות נפסקות לטובת המנותח. לכן חשוב לבחור בעורך דין רשלנות רפואית בעל ניסיון, בקיאות רבה בתחום ומיומנות, המסוגל לעמוד על זכויותיו המלאות של החולה ולשאוף למתן הפיצוי הגבוה ביותר.

אם אתם גרים בצפון ומחפשים עורך דין רשלנות רפואית בצפון – אנחנו הכתובת שלכם!

מתי קיימת עילה להגשת תביעת רשלנות רפואית בניתוח?

ע’ הוא צעיר מאזור השפלה שהגיע לבית החולים עם כאבי בטן אקוטיים. רופא המיון קבע כי מדובר בדלקת חמורה בתוספתן ויש לבצע ניתוח מיידי לכריתתו. כמקובל כיום ברפואה המערבית, ביצע הרופא ניתוח לפרוסקופי (נקב שבאמצעותו ניתן להחדיר מצלמה זעירה כדי לפעול במדויק וזאת מבלי לבצע חתכים משמעותיים בגופו של המטופל) וגרם לפציעת המעי הדק של ע’. כתוצאה מכך, נגרם לו זיהום תוך בטני חמור, שכמעט והביא למותו.

למרות שהצוות הרפואי עושה מאמצים אדירים כדי להימנע מנזקים, תרחישים שכאלה הם מצב נפוץ בהחלט. חוסר מיומנותו של אותו רופא הצדיקה עילה להגשת תביעת רשלנות רפואית בניתוח ועל כן פסק השופט פיצוי בסך 450 אלף שקלים לטובתו של ע’.

ברובם הגדול של הניתוחים, כמו בכל פעולה רפואית אחרת, יש צורך לקבל את הסכמתו של המנותח (או האפוטרופוס). הסכמה זו ניתנת רק לאחר שהוסבר למטופל על מצבו הרפואי, הצורך בניתוח וכיצד הוא מתבצע, הסיכונים, הסיכויים וההשלכות. כמו כן, עליו לפרט לגבי אלטרנטיבות קיימות. אם אחד מהדברים הללו לא מתבצע ולמנותח נגרם נזק, קיימת עילה לתביעה.

חשוב לדעת שבמקרים שבהם יש לבצע ניתוח חירום להצלת חיים, רשאי הצוות הרפואי לנתח גם ללא הסכמתו של המנותח או בני משפחתו. במקרה זה ייבדק לעומק ההליך הרפואי שבוצע, מקצועיות הצוות, השימוש במכשור, הנסיבות, מערך השיקולים של הצוות המטפל והשתלשלות העניינים לפני הניתוח, במהלכו ואחריו.

אם הניתוח בוצע ללא הסכמתו של המטופל, או אם ניתנה הסכמה מבלי לצייד את המטופל בכל המידע הרלוונטי, ניתן להגיש תביעה בנוגע לרשלנות רפואית בניתוח.

אפשרות נוספת היא מבחן “הרופא הסביר” – אם הרופא לא פעל על פי הנהלים או הפרוטוקול הרפואי, או נמנע מלבצע פעולה שכל רופא סביר היה מבצע, מדובר בהוכחה חותכת לכך שהתקיימה רשלנות רפואית בניתוח.

דוגמאות נפוצות לרשלנות רפואית בניתוח

רשלנות יכולה לקרות בכל שלב: בהחלטה לנתח, בחדר הניתוח עצמו ובמעקב שאחריו. בין המקרים שחוזרים בתביעות:

• פגיעה באיבר או בעצב סמוך – חתך בכלי דם, במעי, בשלפוחית או בעצב, שלא נוהל כראוי או לא זוהה בזמן.
• גוף זר שנשכח בגוף – פד, מספריים או מחט שנשארו אחרי הניתוח.
• ניתוח באיבר או בצד הלא נכון – אירוע נדיר, אבל כזה שכמעט תמיד מעיד על רשלנות.
• הרדמה לא תקינה – מינון שגוי, אי ניטור של המטופל או אי התחשבות ברגישויות ידועות.
• זיהום שלא טופל – אי מתן אנטיביוטיקה מונעת, או התעלמות מסימני זיהום אחרי הניתוח.
• שחרור מוקדם מדי – שחרור הביתה בלי מעקב מספיק, כשסימני הסיבוך כבר היו קיימים.

ההבדל בין סיבוך ידוע לרשלנות

לכל ניתוח יש סיבוכים ידועים, והופעה שלהם לא מעידה לבדה על רשלנות. השאלות שבית המשפט בודק הן: האם הסיכון הוסבר מראש למטופל כחלק מהסכמה מדעת, האם הצוות נקט את אמצעי הזהירות המקובלים כדי למנוע אותו, והאם הסיבוך זוהה וטופל בזמן. תשובה שלילית לאחת מהשאלות האלה עשויה לבסס תביעה, גם כשהסיבוך עצמו היה צפוי.

עורך דין רשלנות רפואית: כך הוא יכול לסייע לכם

בניתוחים תמיד קיים פוטנציאל סיכון. ולמרות זאת, לא כל מקרה של נזק או החמרה במצב הרפואי לאחר ניתוח מצדיקים תביעת רשלנות. רק עורך דין רשלנות רפואית מקצועי ומומחה יוכל לבדוק את הדברים לעומקם, לאסוף תיעוד, הוכחות וחוות דעת ולהביא לקבלת פיצוי כספי הוגן וצודק.

שאלות נפוצות על רשלנות רפואית בניתוח

חתמתי על טופס הסכמה. אני עדיין יכול לתבוע?

כן. טופס הסכמה לא פוטר את הצוות מביצוע רשלני של הניתוח. בנוסף, חתימה על טופס לא מוכיחה שקיבלתם הסבר אמיתי ומלא על הסיכונים ועל החלופות.

כמה זמן יש להגיש תביעה?

תקופת ההתיישנות היא בדרך כלל 7 שנים, ולעיתים היא נספרת מהרגע שבו התגלה הנזק. כשהנפגע קטין, אפשר לתבוע בדרך כלל עד גיל 25.

את מי תובעים?

בדרך כלל את בית החולים או את קופת החולים, ולעיתים גם את המנתח עצמו, בעיקר בניתוחים פרטיים. עורך דין יבדוק מי הגורם הנכון בכל מקרה.

סבלתם מנזק אחרי ניתוח? משרד עו"ד רשאד סלים בכרמיאל בודק כל מקרה עם מומחים רפואיים. ייעוץ ראשוני ללא עלות: 04-9587222.