רשלנות רפואית בפגים

פגות היא לידה מוקדמת, טבעית או יזומה, המתרחשת בטרם השבוע השלושים ושבעה להיריון. פגות מהווה את הגורם הראשי לתמותת תינוקות כמו גם את הגורם הראשי בהתפתחות מחלות ולקויות אצל התינוק הפג. ניתוק של התינוק מרחם אימו בשלב מוקדם ולפני סיום התפתחות כלל המערכות בגופו, חושפת אותו לסיכונים רבים, ללא מערכת חיסונית תומכת.

בין הסיכונים הקיימים בלידת פג:

שיתוק מוחין

פיגור שכלי

התפתחות זיהומים

צהבת

לקויות ראייה

לקויות שמיעה

מחלות נשימתיות

חשוב לציין כי ככל שהלידה התרחשה בשלב מוקדם יותר, הסיכון יהיה גדול יותר, וכי ככל שמועד הלידה סמוך לשבוע השלושים ושבע- רמת הסיכון פחותה היא.

קבלת החלטות רפואיות בנוגע לפגים

המערכת הרפואית המלווה את האם המיועדת ללדת, היא שאחראית על מיצוי הניסיונות לשמר את העובר ברחם אימו ככל שניתן, במטרה לחזק אותו ולאפשר לו המשך גדילה והתפתחות טבעית, לקבל את ההחלטה על לידה מוקדמת בהתאם לרמת הסיכון לילוד או לאם, ולהעניק לרך הנולד את התמיכה המתאימה, וסביבת גידול המדמה ככל הניתן את סביבת הרחם, להמשך התפתחות הילוד.

רשלנות  רפואית בטיפול בפגות

רשלנות רפואית בכל הנוגע לפגים וללידה מוקדמת עשויה להתקיים במספר סיטואציות:

• קבלת החלטה על לידה מוקדמת שלא לצורך.
• קבלת החלטה על המשך ההיריון באופן שגרם לסיכון העובר ו/או היולדת.
• אי קבלת החלטה על ביצוע פעולה נדרשת.
• טיפול/אי טיפול לקוי בפג לאחר הלידה

יולדת המגיעה אל שערי בית החולים, במצב סיכון עבורה או עבור העובר, מסתמכת לחלוטין על המלצת רופאיה, ועל העובדה שיעשו כמיטב יכולתם להגן על התינוק שברחמה ועל בריאותה וחייה. התנהלות רשלנית עשויה להביא לליקויים, מחלות ופגמים הן לאם והן לתינוק, מנכות זמנית, נכות קבועה ועד מוות.

חשוב לציין כי קבלת החלטות רפואיות מתבצעות על פי פרוטוקולים רפואיים, אשר מביאים בחשבון מגוון פרמטרים על פי מצב המטופלת, מצב העובר אשר מצוי ברחמה ופרמטרים נוספים, לעתים תחת לחץ זמן וצורך בקבלת החלטות באופן מהיר.

לא כל מקרה בו ההיריון הסתיים בלידה מוקדמת ואף לא בכל מקרה בו נגרם נזק לעובר או לאם היולדת- יהווה בהכרח ,רשלנות רפואית. רשלנות רפואית מקורה בטיפול רפואי לא סביר,של גורם רפואי/צוות מלווה, שלא פעל על פי המצופה ממנו, בהתאם להנחיות המוסד הרפואי ומשרד הבריאות, ו/או שלא לפי סטנדרטים רפואיים מקובלים ,לטובת המטופל/ת.

הוכחת רשלנות רפואית

תביעות בעילת רשלנות רפואית הן תביעות נזיקיות לכל דבר ועניין , שמטרתן  היא לפצות את הנפגע בגין נזקיו  בכסף ,תביעות אלה אינן "עונשיות " או "משמעתיות" , ועל מנת לזכות בהן על התובע להוכיח מס' תנאים :

הוכחת התרשלות רפואית, קרי חריגה מסטנדרט רפואי סביר.

קיום של נזק מוכח למטופל

הוכחת קשר סיבתי , עובדתי ומשפטי כאחד, בין ההתרשלות הרפואית- לנזק.

כיצד ניתן להוכיח רשלנות רפואית בפגים?

לפני הכל יש לזהות ולהגדיר את הנזק שנגרם. האם מדובר בנזק לאם או לתינוק, והאם הנזק יוותר גם לצמיתות ?

לאחר שנוכחנו כי הנזק מצדיק את ההליך , אנו נידרש להוכיח כי הוא נגרם עקב רשלנות רפואית , ולצורך זה יהא עלינו לאסוף את הרשומה הרפואית המלאה, הן של האם במהלך ההריון והן מחדר לידה , כמו גם את הרשומה של הפג מהפגיה, ובהתאם להעמיד את החומר לבדיקה ע"י מומחים בתחומים המתאימים , גיניקולוגיה ומיילדות , ניאונטולוגיה, נוירולוגיה וכיו"ב..

המומחים יידרשו לשאלת הטיפול הרפואי שניתן וכן לשאלת הנזק הרפואי שנותר בעקבות טיפולים אלה , והפיצוי שיושג מותנה בהוכחת ההתרשלות והנזק.

מה ניתן לתבוע בגין רשלנות רפואית ?

ראשי הנזק מאד מגווננים והם כוללים בדרך כלל , כאב וסבל, קיצור תוחלת חיים, אובדני השתכרות בעבר ובעתיד, הוצאות ריפוי , עזרת צד ג, שיקום , סיעוד וכיוב..

האם ניתן לזכות בפיצוי גם בלי שתיקבע רשלנות ?

כן, אפשר לזכות בפיצוי בגין "פגיעה באוטונומיה" עקב "הסכמה שלא מדעת" לפרוצדורה רפואית , קרי אי מתן הסבר מספק ביחס לפרוצדורה , על מנת לקבל החלטה מושכלת מרצון.

מי הגורם הנתבע במקרה של רשלנות רפואית בפגים?

כל מקרה לגופו, אולם מאחר ומרבית מקרי הלידה ובוודאי הסתבכויות הלידה, מתרחשים בין כתלי בית החולים, אזי לרוב  בית החולים יהיה הגורם  העיקרי הנתבע , יחד עם זה , ככל שהרשלנות מקורה בתקופת ההריון , אזי טיפת חלב או מי שניהל את מעקב ההריון יכולים להיתבע גם הם.

משרד עורך הדין רשאד סלים הוא משרד מוביל בצפון  ובארץ בתחום תביעות נזיקין בכלל ותביעות רשלנות רפואית בפרט. צוות המשרד מביא מקצועיות רפואית ומשפטית, מערך קשרים ענפים עם גורמים רפואיים אובייקטיבים ויכולת גיוס של חוות דעת רפואיות מהימנות, ולא סתם צבר מוניטין רב בתחום.