ענף הרפואה האסתטית מציע מגוון פתרונות, טיפולים וניתוחים בשיטות טיפול וטכנולוגיות מתקדמות, בשוק פרטי המגלגל למעלה מ-10 מיליארד דולרים מדי שנה!
העובדה שמדובר בטיפולים הניתנים במסגרת מרפאות וקליניקות טיפול פרטיות, באופן פרטי, ותחת פיקוח מינימלי, מולידה לא מעט כשלים וקיצורי דרך שעשויים לעלות למטופלים בהרבה מעבר לכסף.
אחת מטכנולוגיות הטיפול המובילות והפופולריות הם ניתוחי הלייזר, המבוצעים לתיקון ליקויי ראייה ולהסרת משקפיים. ניתוחי לייזר בעיניים מתבצעים תוך שימוש בקרני הלייזר לצורך ביצוע חיתוכים רדיקליים בקרנית העין ולתיקון ליקויי ראייה הנוגעים מאופן קליטה ושבירה של האור על ידי הקרנית.
ניתוחי לייזר בעיניים כוללים הליכים ייחודיים לשיוף הקרנית, ניתוק בין שכבות הקנית, חיתוכי רקמות ופעולות נוספות, הדורשות מיומנות גבוהה, רמת דיוק אבסולוטית ושימוש מבוקר בטכנולוגיה בעלת יכולות יוצאות דופן, הן לריפוי והן לפגיעה בלתי הפיכה בקרנית העין ובראייה.
חשוב לציין כי מרביתם המכריע של ניתוחי הלייזר בעיניים מתבצע בהצלחה, ללא כל נזק למטופלים, ותוך שיפור איכות חייהם והנראות האסתטית, ללא התלות בעזרי ראייה חיצוניים. יחד עם זאת, קיימים גם מקרים אחרים, בהם תוצאת הטיפול והאופן בו נוהל, מעוררים ספק בנוגע לאיכות הטיפול, מחויבות הצוות המטפל, וחשד של ממש לרשלנות רפואית.
מהי רשלנות רפואית
המונח רשלנות רפואית מתייחס לבחינת ספק במידת הזהירות שבמסגרתה פועל הצוות המטפל בעת טיפול וליווי של מטופלים, החל משלב פניית המטופל והאבחון, ההמלצות הטיפוליות והבדיקות ועד לביצוע הליכי טיפול בפועל. רשלנות רפואית אינה נקבעת על פי תוצאת הטיפול, מדדי הצלחה או אי הצלחה, כי אם באמצעות בחינת הליכי הטיפול אל מול מידת הנזק שנגרם למטופלים, שמקורם בהתנהלות רפואית שבוצעה באופן המנוגד לפרוטוקולים, למחויבות המטפל, ולחובת זהירות.
רשלנות רפואית בניתוחי לייזר
חובת הזהירות והאתיקה המקצועית המחייבות רופאים במסגרות הטיפול המסורתיות ובמתן טיפולים רפואיים, אינן פוחתות במסגרות הטיפול ובהליכים הרפואיים המתבצעים תחת הרפואה האסתטית והפרטית, ולמעשה הצורך באלה אף גובר על מנת להבטיח כי ההכנסה הגבוהה בשוק הפרטי לא תסמא עיניים ותוליד שיקולים כלכליים המשפיעים על איכות הטיפול וחובת הזהירות.
בין התרחישים והגורמים לרשלנות רפואית בניתוחי לייזר בעיניים:
- ניתוח מועמד שאינו מתאים לטיפול- ההתאמה לניתוח לייזר נקבעת באבחון מוקדם, על בסיס אנטומיית העין, היקף וסוג ליקוי הראייה ומאפיינים נוספים. חשוב לדעת כי התאמה זו קיימת בקרב כ-60% מלקויי הראייה בלבד, בעוד שלאחרים אין כל תועלת בביצוע ניתוח כזה, ולמעשה הסיכון שבביצועו גבוה ועשוי להביא לפגיעה נוספת בעייניים ובאיכות הראייה. חובתו של המוסד/הרופא המטפל היא ביצוע בדיקות מקדימות, ווידוא התאמה והימנעות מטיפול ככל שזה אינו צפוי להטיב עם המטופל. ככל ולא בוצע אבחון מוקדם או לחילופין שחרף האבחון המליץ הרופא על ביצוע הניתוח, תיתכן עילת תביעה לרשלנות רפואית.
- רשלנות בעת הניתוח- התנהלות הרופא ו/או הצוות באופן רשלני בעת ביצוע הניתוח, שימוש בעוצמות קרינה שאינן מותאמות לצורך ולפעולה, התעלמות מתסמינים וממדדים חריגים, שימוש בציוד שלא עבר עיקור וחיטוי, סביבה לא סטרילית, הסחות דעת שניתן היה להימנע מהן כחלק מחובת זהירות רפואית מחייבת. כל אלה ותרחישים נוספים המצביעים על התנהלות שאינה תחת זהירות מוקפדת בעת ביצוע ההליך עשויים להביא לפגיעה במטופלים ולעילת רשלנות רפואית.
- אי הסכמה מדעת- כל הליך רפואי כרוך בסיכונים מסוימים, אשר התממשותם אינה בהכרח מעידה על רשלנות של הרופא המטפל והצוות הרפואי. יחד עם זאת, חובתו של המוסד הרפואי/הרופא היא למסור למטופל ולפרט בפניו את כלל הסיכונים, המשמעויות והאפשרויות, באופן נהיר וברור ולקבל את הסכמתו מדעת בכתב. למרבה הצער בתחום האסתטיקה הרפואית הליכים רבים נמכרים כמוצר מדף על ידי אנשי מכירות ומשווקים, המדגישים את היתרונות וההבטחות ומצניעים את הסיכונים. טענת מטופל לאי הסכמה מדעת ולאי היכרות עם הסיכונים הכרוכים בטיפול אשר תעמוד בחובת ההוכחה תוליד עילת תביעה ופיצויי נזיקין.
חובת ההוכחה רשלנות רפואית
תביעות רשלנות רפואית הן תביעות נזיקין- המטופל אשר נפגע כביכול מטיפול רשלני תובע פיצוי כספי מן הגוף האחראי לטיפול: רופא פרטי, מוסד, קליניקה ומרפאה.
עקרונות הבסיס לתביעת רשלנות רפואית:
חובת ההוכחה לקיומה של רשלנות רפואית ולנזק שנגרם בעקבותיה חלות על המטופל/התובע.
התביעה תתבסס ותחתור להוכחת 3 גורמים:
- קיומה של רשלנות רפואית
- קיומו של נזק, פגיעה, נכות, מגבלה אשר נגרמו למטופל בהליך.
- קשר מוכח בין הפגיעה לרשלנות הרפואית והוכחה כי אותו הנזק לא היה מתרחש ללא ביצוע או אי ביצוע הפעולה הנחשבת כרשלנית.
הוכחת גורמים אלו מצריכה תיעוד מסמכים רפואיים רבים הנוגעים למצב המטופל לפני ביצוע הניתוח ולאחריו, חוות דעת של מומחים רפואיים אשר יעידו על הליך הטיפול/אבחון ועל כשלים אשר הולידו את הפגיעה במטופל, התנהלות מול גורמים רפואיים בעלי עוצמה ולעתים מגבלה וקושי בגיוס מסמכים ובבחינה שקופה של הליכים רפואיים. מורכבות ההוכחה והתביעה מחייבים ליווי של עורך דין מקצועי ומומחה לרשלנות רפואית.
חשד לרשלנות רפואית- באיזה שלב מומלץ לפנות לעורך דין
במקרים בהם קיים חשד לרשלנות רפואית מומלץ ונכון לפנות לעורך דין מנוסה המתמחה בתביעות מסוג זה מיד עם קרות המקרה. מטרת הפנייה המהירה היא קבלת הכוונה הנוגעת להתנהלות רפואית ותיעוד, איתור המידע והוכחות כאשר אלה עוד בהישג יד, והפנייה לגורמי מקצוע שיוכלו לבסס את חוות דעתם על מצב המטופל קרוב ככל הניתן למועד האירוע.
חשוב לציין כי תביעות רשלנות רפואית אינן תביעות בזק, עשויות לארוך שנים ארוכות ודורשות אורך רוח וניהול מקצועי אל מול גורמים רבים, בניהם חברות הביטוח של המוסדות הרפואיים, ויחד עם זאת מדובר בתביעות שעשויות להוליד פיצויי נזיקין משמעותיים למטופל, ככל ויוכיח את קיומה של רשלנות רפואית ואת הנזק הנגרם לו בעקבותיה.
כיצד נקבע הפיצוי הכספי במקרה של הוכחת רשלנות רפואית בניתוחי לייזר
פיצויי הנזיקין בתביעות רשלנות רפואית נקבעים לשיקול דעתו של השופט, עיקרון החותר להשבת המצב לקדמותו. התחשיב יביא בחשבון את ההפסדים הכלכליים שנגרמו למטופל, הוצאות ואובדן פרנסה, פגיעה נוכחית באורח החיים וכנגזרת ביכולת ההשתכרות, צורך בסיוע, שימוש בעזרים, צרכים רפואיים, עלויות שיקום ועוד.
ניתן לכלול בתביעת רשלנות רפואית גם גורם של נזק נפשי ועוגמת נפש, אולם זה ייגזר מתוך נזקים מוכחים אחרים ולא יוכל לעמוד כנזק בפני עצמו.
עורך דין רשאד סלים- עורך דין מוביל ומומחה לתביעות נזיקין ולרשלנות רפואית, בעל היכרות מעמיקה עם מוסדות וגורמי הרפואה בישראל, והתמחות בהליכי תביעה וחובת הוכחה תחת מורכבויות ואתגרים.