תהליך של לידה הוא בין הפרוצדורות הרפואיות השכיחות, ובמרבית המוחצת של המקרים מסתיימת בשלום, כאשר האם הצעירה חובקת תינוק/ת בריא/ה. יחד עם זאת, התהליך שעשוי לארוך שעות ארוכות, כולל ליווי רפואי, קבלת החלטות וסיוע מצד הצוות הרפואי, עלול להסתבך כתוצאה מהתנהלות רשלנית ו/או לא מקצועית של הצוות הרפואי , אשר עשויה להוליד פגיעה של ממש ברך הילוד ו/או ביולדת.
חשוב לציין: לא כל מקרה בו הלידה הסתיימה באירוע בלתי צפוי ואף מצער, מעיד על רשלנות רפואית של הצוות המטפל. ייתכנו מקרים של הסתבכות רפואית לא צפויה שהולידה את הפגיעה האמורה, למרות תפקוד מיטבי על פי כל הפרוטוקולים הרפואיים של הצוות המטפל.
יחד עם זאת, קיימים לא מעט מקרים בהם נגרם נזק שניתן היה להימנע ממנו, לתינוק או ליולדת, שהוא כן כתוצאה מרשלנות רפואית של הצוות המיילד ו/או המטפל.
מהי רשלנות רפואית?
על מנת שתתקיים רשלנות רפואית נדרשים על פי החוק ו/או הפסיקה שלושה תנאים מצטברים:
- הגורם המטפל התרשל במילוי תפקידו, בין אם באופן מכוון ובין אם בשל טעות, לא פעל על פי הפרוטוקול הרפואי כנדרש ממנו, לא ביצע פעולות שצריך היה כגורם רפואי סביר, לבצע או לחילופין ביצע פעולות אשר אסור היה לו לבצע.
- גרימת נזק – נגרם נזק לגורם המטופל, כאשר במקרה של רשלנות רפואית בלידה, מדובר יהיה בנזק לאם, לתינוק או לשניהם.
- קשר סיבתי בין ההתרשלות הרפואית לנזק – יש להוכיח 'שק סיבתי, רפואי ומשפטי בין ההתרשלות הרפואית לבין הנזק.
תביעת רשלנות רפואית
תביעה משפטית כנגד גורם רפואי בעילת רשלנות , היא תביעה מכוח פקודת הנזיקין. שמטרתה היא קבלת פיצוי בגין הנזק שנגרם.
על מנת לזכות בפיצוי הנכסף נדרש תהליך מורכב וספיציפי , שבעיקרו באמצעות חוות דעת רפואיות מבססים את עילת התביעה ומוכיחים הן את הרשלנות בטיפול והן את הנזקים שנותרו בעקבותיה.
בשונה מתביעות בתחומים מקלים יותר, הגשת תביעה בעילת רשלנות רפואית כנגד גורם רפואי מחייבת ליווי מקצועי של עורך דין מומחה בתחום, שזה הוא תחום עיסוקו העיקרי ועיקר ניסיונו.
תביעות רשלנות רפואית יכולות להתקיים כנגד מספר גורמם, החל מן הרופא המטפל באופן אישי, קופת החולים, המוסד הרפואי או אנשי צוות אחרים. תביעות בגין רשלנות רפואית בלידה יופנו כנגד בית החולים או המוסד הרפואי אשר בו התקיימה הלידה- אשר הוא הגורם האחראי לכל אשר מתרחש בשעריו.
האם ניתן לתבוע בגין רשלנות רפואית במקרה של לידה ביתית?
במקרה של לידה ביתית לא עומדת ישות הנושאת באחריות הכוללת דוגמת בית החולים. יחד עם זאת, יש לבחון כל מקרה לגופו, ובמקרה בו הלידה הביתית התקיימה בליווי של שירות רפואי מקצועי באופן פרטי, ניתן בהחלט לבחון את התנהלות הגורמים המקצועיים במקום וקבלת ההחלטות שלהם, כאמור לצד בחינת הזיקה בין הנזק שנגרם לאופי ההתנהלות.
תביעת רשלנות רפואית במקרה של לידה ביתית עשויה לכלול אשם תורם של היולדת, אשר הייתה אחראית על סביבת הלידה וסוג הליווי, בכך אין לפטור את הגורם הרפואי שליווה , ככל שהייתה רשלנות רפואית מצידו, נזק ליולדת ו/או לתינוק, ניתנת ליישום ולהוכחות הנדרשות.
חוות דעת חיצונית
הכלי החשוב ביותר במקרה של תביעות רשלנות רפואית בכלל, ותביעות רשלנות רפואית בלידה בפרט, הוא הצגת חוות דעת מקצועית של רופאים מומחים ומתמחים בתחום האמור, במקרה זה גניקולוגיה ומיילדות, אשר תומכות בטענת הרשלנות הרפואית.
אותן חוות דעת יימסרו לידי בית המשפט, כאשר הרופא שסיפק אותן עשוי (ואף סביר) שייקרא למתן עדות בבית המשפט, חוות הדעת מטרתן להוכיח כי הצוות הרפואי סטה מנורמות טיפוליות ופעל באופן לא סביר וכן כי התנהלותו הרשלנית גרמה לנזקים ליולדת ו/או ליילוד.
חוות דעת רפואית חיצונית נדרשת ו/או אמורה להתייחס לשאלות דוגמת:
האם היו סימנים מזהים למצוקת העובר אליה היה צריך להתייחס במהלך הלידה?
האם נעשה שימוש בשיטת יילוד לא נכונה שהובילה לפגיעה?
האם התהליך כולו לווה במעקב באמצעות מוניטור?
האם הייתה התייחסות לנתונים שהוצגו על ידי המוניטור בזמן אמת?
האם היה רופא בחדר הלידה?
מי הגורם המקצועי שקיבל את ההחלטות והאם הוא מוסמך לכך?
האם מתן טיפול ראשוני שונה לרך הנולד היה מונע נזק, גופני או מוחי שהתרחש?
חשוב לדעת כי חוות דעת רפואיות מקצועיות עולות כסף, יחד עם זאת, ככל שההליך מוכתר בהצלחה אזי הוצאות אלה מוחזרות לתובע/ת.
סכום התביעה
סכום תביעת רשלנות רפואית ייקבע בהתאם להיקף הנזק שנגרם, כאשר קיימים מספר גורמים לתרגום של נזק גופני לסכום כספי. בין הגורמים הללו נמצאים: אחוזי נכות, יכולת תפקוד ועבודה, פרוצדורות רפואיות שנדרשו בעקבות הנזק (ניתוחים, טיפולי פיזיותרפיה וכדומה), כמות ימי אשפוז/ ימי מחלה, אופי וסוג המוגבלות, הסבל ועזרת הזולת, צורכי השיקום הנדרשים ועוד…
עלויות התביעה
התובע נדרש לשאת בעלויות איסוף החומר, וכן חוות דעת שככל שיזכה יוחזרו לו.
התובע נדרש גם לשאת בשכ"ט עו"ד של רוב מוסכם כאחוז מהפיצוי שיושג. חשוב לציין כי חב' הביטוח שמסכימה לפצות את התובע משתתפת גם בשכ"ט עו"ד וכן כי במקרה ובית המשפט מקבל את התביעה בפסק דין, הוא מחייב את התבעת בשכ"ט .
התיישנות
תביעה בעילת רשלנות רפואית מתיישנת תוך 7 שנים מיום האירוע שלגביו נטענת הרשלנות הרפואית. כפוף לחריגים שקבועים בחוק ההתיישנות ו/או בפקודת הנזיקין- ההתיישנות משלא מדעת, הודאה בקיום זכות וכיוב'… מקרים שיש בהם להאריך תקופת ההתיישנות.
בעוד תביעת היולדת יכולה להתיישן בתום 7 שנים מיום הלידה, הרי שתביעת היילוד תתיישן במלוא 25 שנים ליילוד, שכן 7 השנים להתיישנות תביעתו נמנום מגיל 18.
כאמור לעיל, ייתכנו משתנים שיאפשרו למתוח את תקופת ההתיישנות, דוגמת נזק שהתגלה בשלבים מאוחרים יותר, הסתרה של עובדות ומידע אשר נגעו לעילת התביעה מן היולדת, ולמעשה כל התנהלות שיכולה הייתה לגרום ליולדת להימנע מתביעה שלא מדעת.
במקרים בהם קיים ספק לגבי מועד ההתיישנות מסיבות שונות, חשוב להיוועץ בעורך דין וללמוד את המקרה האמור, במטרה לקבל החלטה מושכלת על בסיס הנתונים הניתנים להוכחה.
יחד עם זאת, היכולת לגייס עדים, מסמכים וראיות תומכות תהיה אפקטיבית יותר ככל שמועד התביעה לא ירחק מן האירוע עצמו, ובמידה ואין סיבה של ממש לדחייה, מומלץ לפנות לעורך דין מקצועי בתחום מיד עם זיהוי או אף החשד לקיום של רשלנות בלידה.
עורך הדין רשאד סלים, הוא עורך דין ותיק מומחה ומוביל בתחום נזקי הגוף בכלל ובתביעות רשלנות רפואית בפרט, פועל במרץ לטובת מיצוי הזכויות המלא של לקוחותיו, ובעל מערך של קשרים ענפים וידע מקצועי רחב, מוביל להצלחות משפטיות ולפיצויי נזיקין בהיקף גבוה במיוחד ללקוחותיו הרבים.
צוות המשרד עומד לרשות לקוחות מן הצפון, כאשר המשרד יושב בלב העיר כרמיאל, ומספק מענה מקצועי ושירותי לתושבי הגליל המערבי, כמו גם ללקוחות בעלי תיקים מורכבים המגיעים מכל חלקי הארץ, להתייעצות ראשונית, חוות דעת ולייצוג בסטנדרטים הגבוהים ביותר.