רבים סבורים שתאונת עבודה, המזכה בזכויות בביטוח הלאומי, מתרחשת במקום העבודה בלבד. עם זאת, תאונות רבות מתרחשות בדרך למקום העבודה או בדרך הביתה.

האם תאונה שמתרחשת בנסיבות אלה, ולא במקום העבודה עצמו, מזכה בזכויות של ביטוח לאומי? על מנת לענות על השאלה הזו, יש לבחון קודם את ההגדרות הבסיסיות שקבועות בחוק. חוק הביטוח הלאומי קובע שפגיעה בעבודה היא תאונה או מחלת מקצוע. תאונה מתרחשת תוך כדי ועקב העבודה. כלומר, כדי שהביטוח הלאומי יכיר בנזקים שנגרמו לעובד, עליו להוכיח שהתאונה אירעה בשעות העבודה ושקיים קשר סיבתי בין הנזק שנגרם לו לבין התאונה.

מדובר בהגדרה רחבה, ומבחינת נטל ההוכחה, על הנפגע להוכיח את קיומם של המרכיבים הבסיסיים הנזכרים לעיל. אם אין באפשרותו להוכיח, נזקיו לא יוכרו והוא לא יוכל לזכות בגמלאות השונות שקבועות בחוק, כמו מימון של טיפולים רפואיים, דמי פגיעה, קצבת נכות ועוד.

יחד עם זאת, החוק קובע שורה של מקרים שנחשבים לתאונת עבודה, ואם הביטוח הלאומי חושב אחרת, יהיה עליו להוכיח זאת. החזקות שנקבעו בחוק הביטוח הלאומי הן:

  • תאונה שאירעה במסגרת פעילות מאורגנת של מקום העבודה.
  • תאונה שאירעה שעה שהעובד יצא מהעבודה לארוחת צהריים בהסכמת המעסיק, כאשר הפסקה זו אינה עולה על שלוש שעות והעובד נמצא בסמוך למקום העבודה (ברדיוס שקבוע בחוק).
  • תאונה שנגרמת על ידי חפץ במקום העבודה, גם אם אינו משמש למילוי צרכי העבודה.

בדומה לאלה, נקבע שתאונה שאירעה בדרך או בחזרה מהעבודה נחשבת לתאונת עבודה כמשמעות המונח הזה בחוק. אולם, חוק הביטוח הלאומי מכיל סייג לחזקה זו, וקובע כי לא יוכל עובד ליהנות מהחזקה הקבועה בחוק במספר מקרים.

למשל, אם ביצע העובד בדרך / בחזרה מהעבודה סטייה של ממש שאינה קשורה לעבודתו אצל המעסיק, לא תיחשב לו התאונה כתאונת עבודה. עם זאת, נקבע בחוק כי למרות הסטייה תחול החזקה בשני מצבים:

  • העובד ליווה את ילדו לגן ילדים.
  • העובד סטה מדרכו לצורך תפילות בבוקר.

מטבע הדברים, תאונה שמתרחשת בדרך לעבודה או בחזרה ממנה עלולה לערב כלי רכב מנועי בעת נסיעה או נהיגה בו. במקרים כאלה, זכאי העובד לפיצוי מכוח חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים מחברת ביטוח החובה שביטחה את השימוש ברכב. עם זאת, נסיבות התאונה עשויות לזכות את העובד בהכרה על ידי הביטוח הלאומי.

בשל כך, רבים סבורים באופן מוטעה שהם זכאים לפיצוי כפול, גם מהביטוח הלאומי וגם מביטוח החובה. אבל בפועל, החוק קובע שלא ניתן לקבל פיצוי כפול. חברת הביטוח היא זו שנושאת באחריות עליונה לפיצוי העובד, אך היא גם רשאית לקזז כל סכום שיתקבל מהביטוח הלאומי בגין התאונה.

במקרים בעייתיים, העובד עלול למצוא את עצמו ללא פיצוי מצד חברת הביטוח, מפאת הגמלאות שקיבל או יקבל מהביטוח הלאומי.

מספר דוגמאות של פסיקות בתי המשפט בנושא:

  1. עובד שנסע לעבודה במסלול הקבוע שבו הוא נוסע ונפגע בתאונת דרכים הוכר כנפגע עבודה.
  2. עובד שיצא מביתו אך לא יצא מחצרו לא הוכר כנפגע עבודה. ה”דרך” לעבודה מתחילה מהרגע שבו עזב העובד את דלת החצר, ולכן תאונה שמתרחשת לאחר היציאה ממנה תזכה בהכרה על ידי הביטוח הלאומי.
  3. עובד שיצא מהעבודה לצורך סידורים אישיים ובדרך עבר תאונה לא הוכר על ידי הביטוח הלאומי כיוון שהם לא חלק מעבודתו.
  4. עובד שיצא מהעבודה כדי לקיים פגישת עבודה במקום אחר הוכר בתור נפגע עבודה, שהרי נסיעתו מהווה חלק בלתי נפרד מעבודתו.

אתם מוזמנים להתייעץ איתנו ולשאול שאלות – רשאד סלים – עורך דין תאונות דרכים בצפון.

תגובות סגורות