תאונות רבות קורות כשהנפגע צועד בדרך כלשהי ופתאום נופל עקב כך בור במדרכה, הבדלי גובה, זכוכית שקופה לחלוטין ועוד. בעל מקרקעין שמזמין את הציבור לעבור בשטחו מחויב לדאוג לו לדרך בטוחה ולוודא שהמקרקעין שברשותו במצב תקין כדי לשמור על בריאות הציבור.
אם מתברר שבשטח של בעל המקרקעין מצויות סכנות והוא לא נקט באמצעי זהירות כמו גידור מכשולים או שילוט ותאורה מתאימים, בית המשפט יראה בכך “סכנה בלתי סבירה” ויחייב את בעל המקרקעין לפצות את הנפגע בגין זאת.
תביעות נזיקין רבות מוגשות נגד רשויות מקומיות בשל מכשולים שונים שמצויים בשטח שלהן. רשויות אלה אחראיות על תחזוקה תקינה של הדרכים והמדרכות שבתחומן. החוק קובע שהרשות היא שתדאג לתיקון, ניקוי, תאורה וניקוז של רחוב שהוא רכוש הציבור. עקב זאת, ניתן לטעון בכתב התביעה כי מדובר בעוולת רשלנות והן בעוולת הפרת חוק.
הפסיקה קובעת שאין לצפות מעוברי אורח ברחובות שיילכו עם הראש מושפל כאשר עיניהם נעוצות בקרקע על מנת שיוכלו להימנע ממכשולים. אין זה מצב טבעי ואף בעל מקרקעין אינו יכול לצפות שכך ינהג הציבור. האחריות על המכשול מופנית דווקא אל מי שהיה צריך לראותו ולא הבחין בכך. אולם, חשוב לציין שלא כל מכשול קטן מוביל לחיובה של רשות מקומית בפיצוי, אלא רק אם הסכנה היא בלתי סבירה.
המבחן העיקרי לקביעת פיצוי הוא אם הנפגע יכול היה לצפות מראש בכלליות את המקרה שאירע לו בפועל. כמו כן, בית המשפט בוחן אם הרשות המקומית ידעה או יכלה לדעת על קיומם של מכשולים בתחומה, ואם פעלה באופן סביר על מנת למנוע את הסכנה הצפויה. הצבת שלטים או תאורה המתריעים מפני המכשול והסכנה הצפויה נחשבים לאמצעים יעילים אשר אינם כרוכים בהוצאות בלתי סבירות מהבחינה של הרשות המקומית.
בית המשפט בוחן אם יש מקום לקבוע כי התובע הנפגע הוא “אשם תורם”. כלומר, עולה השאלה אם ידע על הסכנה מראש ובכל זאת הסתכן מרצונו. ככל שהנפגע לא גילה זהירות ו/או לקח סיכון מיותר, הרי ש”האשם התורם” שיוטל עליו על ידי בית המשפט יהיה גבוה יותר וכך הפיצוי שיקבל יהיה נמוך יותר.
כמו כן, יש לבצע הבחנה בין נפילה כתוצאה ממכשול ממשי ברחוב של עיר או רשות מקומית לבין נפילה כתוצאה ממכשול שמצוי באופן טבעי כחלק מהנוף הטבעי כמו סלעים ואבנים.
ברור שבמקרה האחרון, יהיה קשה להוכיח אחריות כלשהי של העיר או הרשות המקומית. ההצלחה של תביעות בגין נפילה ברחוב, במדרכה או על ידי היתקלות במכשול כלשהו קשורה לנסיבות העובדתיות של כל מקרה לגופו.
עורך הדין המטפל במקרה יצטרך לתשאל את הלקוח שלו בנוגע לנסיבות של התאונה, לעדים שנכחו במקום האירוע, לגרסאות שנתנו וליתר הראיות הרלוונטיות. על בסיס אלה ועל פסיקות רבות שהצטברו בתיקים דומים, יוכל עורך הדין להעריך את הסיכוי של התביעה להצליח ואת כדאיות הגשתה לבית המשפט.
בתביעות נזיקין מן הסוג הזה, לא אחת מתעוררות מחלוקות עובדתיות וכן גרסאות הפוכות. לדוגמה: הנפגע התובע טוען שלא היה שלט אזהרה בעוד שהנתבע טוען שכן היה, או למשל התובע טוען שהמכשול לא היה מגודר בזמן שהנתבע טוען שאכן היתה גדר. לפיכך, חשוב מאוד לתעד את המכשול וסביבתו בזמן אמת או לפחות בסמוך לזמן התרחשות התאונה, שכן כידוע אין טוב ממראה עיניים. תמונות מהמקום שבו התרחשה התאונה תסייענה לבית המשפט להבין טוב יותר את העובדות ותתמוכנה בהוכחת הטענות של התובע.