sr-adv@012.net.il

עו"ד רשאד סלים

עורך דין בכרמיאל

נהיגה בשכרות

נהיגה בשכרות היא בין העבירות החמורות בתחום התעבורה בישראל, עומדת בפני עצמה ואינה מותנית בקיום אירוע תאונתי או פגיעה בשל נהיגה בשכרות, וטומנת בחובה ענישה כבדה.

יחד עם זאת, מדובר בעבירה אשר דורשת חובת הוכחה מטעם הטוענים לה, ודו"ח הניתן על סמך בדיקת שוטר תנועה, אינו מהווה אסמכתא שאין לה עוררין.

עורך דין רשאד סלים, עורך דין מומחה בעל ניסיון רב שנים בתחום התעבורה ובייצוג חשודים בנהיגה בשכרות, מספק את כל המידע הנדרש על אחת העבירות החמורות בספר:

האם נהיגה בשכרות היא עבירה פלילית?

נהיגה בשכרות אינה בבחינת עבירה פלילית. מדובר באיסור אשר נקבע במסגרת תקנות התעבורה, ועל כן עבירה עליו תירשם כנגד הנהג בגיליון הרשעות התעבורה ולא במסגרת גיליון רישום פלילי.

יחד עם זאת, ענישה על נהיגה בשכרות עשויה להיות מחמירה לא פחות מענישה בגין מגוון עבירות המצויות בתחום הפלילי.

כיצד נקבעת נהיגה בשכרות

סעיף 64ב לחוק התעבורה קובע מספר תבחינים  לקביעת עבירת נהיגה בשכרות:

  1. שתיית משקה משכר בעת נהיגה.
  2. הימצאות סם מסוכן או תוצרי חילוף סם מסוכן בגוף במסגרת בדיקת דם.
  3. הימצאות ריכוז אלכוהול גבוה מהריכוז שנקבע בחוק בהתבסס על בדיקת ינשוף ו/או בדיקת דם.

החוק בישראל קובע מדדי אלכוהול מותרים בדם בעת נהיגה, כאשר כל חריגה מן המדדים הללו תהווה ביצוע עבירת נהיגה בשכרות.

במדד הקובע שיכרות מוגדר מי שנמצא בבדיקת ינשוף מדד העולה על  240 מיקרוגרם אלכוהול לליטר, ו/או מי שנמצא כנושא 50 מ"ל אלכוהול לכל ליטר דם, בבדיקת דם.

כיצד מתבצעת בדיקה נהיגה בשכרות

חשד לנהיגה בשכרות מבוסס על בדיקת משטרת התנועה, בין אם באופן אקראי ובין אם בהתבסס על נהיגה פרועה או סממנים אחרים.

נהג אשר נעצר על ידי שוטר תנועה עשוי להידרש לעבור בדיקת ינשוף.

בדיקה זו היא בדיקה באמצעות מכשיר אשר מצריך נשיפת אוויר לתוכו, ומספק מדד של ריכוז של מיקרוגרם אלכוהול לליטר אוויר.

לצד בדיקת הינשוף, עשוי השוטר לדרוש מן הנהג גם ביצוע מספר תבחינים לבדיקה קוגניטיבית, דוגמת: עמידה יציבה, הליכה בקו ישר, נגיעה באף באמצעות האצבע, דיבור והתרשמות אישית. מידע זה יתועד במסדרת רישום ותיעוד האירוע.

האם קיימת חובה חוקית לביצוע בדיקת ינשוף?

נהג אשר נעצר על ידי שוטר בעת נהיגה, ונחשד בנהיגה בשכרות, יידרש לביצוע בדיקת ינשוף במקום. חבות הבדיקה אינה חבות חוקית והנהג יוכל לסרב לה. יחד עם זאת, סירוב זה יירשם לחובת הנהג, ובמרבית המקרים ישמש לקביעת נהיגה בשכרות.

האם מומלץ לבצע את הבדיקה?

סירוב לביצוע בדיקת ינשוף על ידי אדם המשוכנע ויודע כי רמת האלכוהול בדמו גבוהה באופן משמעותי מן המותר בחוק, הוא בבחינת הפסד ידוע מראש כך או כך. בנסיבות מסוימות עורך דין מיומן ומומחה יוכל להטיל ספק בסיבת הסירוב או בקביעה כי היה סירוב כזה, אולם ככלל, סירוב לבדיקה יהיה בעוכרי הנהג החשוד.

חשוב לדעת כי במקרים רבים יהיה קל יותר לערער על תוצאות הבדיקה, בעיקר במקרים בהם התוצאה אינה גבוהה או גבולית, מאשר על הסירוב לבדיקה.

אמינות בדיקת ינשוף

אחד הכלים לערער על עבירת נהיגה בשכרות היא באמצעות הטלת ספק באמינות הבדיקה.

על מנת שתוצאות הבדיקה יהוו אסמכתא חוקית, על המכשיר לעבור בדיקת כיול בתחילתה של כל משמרת, וכן בדיקת תקינות חצי שנתית.

פרמטר חשוב נוסף: את בדיקת הינשוף יש לבצע פעמיים, כאשר התוצאה הרשמית שתתועד היא התוצאה הנמוכה מבין השניים.

ככל ופרמטרים אלו לא קוימו, או קוימו בחלקם, ניתן יהיה להטיל ספק באמינות הבדיקה.

שלילת רישיון על סמך בדיקת ינשוף

ככל והנהג נמצא בבדיקת ינשוף כבעל מדדים גבוהים מן המותר בחוק, רשאי השוטר במקום להחרים את רישיון הנהיגה של הנהג ואת רכבו, ולזמנו לשימוע בפני קצין תעבורה ממונה אזורי.

השימוע יתקיים בטווח שלא יעלה על 3 ימים מרגע הבדיקה.

השימוע הוא הליך מקדים להליך העמדה לדין, ובמסגרת השימוע רשאי הקצין להחליט על שלילה מנהלתית, פסילת רישיון זמנית ו/או החרמת רכב, לזמן קצוב, ובהתבסס על עבר תעבורתי של הנהג, ממצאי האירוע וחוזקן של הראיות, והערכת מסוכנות.

מומלץ להגיע לשימוע ולמשפט בליווי עורך דין מומחה תעבורה ולא לנסות להתנהל באופן עצמאי.