רשלנות רפואית היא מצב שבו ספק שירות רפואי, כגון רופא, פעל בשונה מסטנדרט הטיפול הרפואי שלו וכתוצאה מכך גרם לנזק גופני למטופל שלו. במקרים אלה, בית המשפט יפסוק פיצוי כספי בגין הנזק שנגרם לאותו מטופל, גם כאשר לא הייתה לרופא כוונה לפגוע במטופל ו/או להזיק לו.
כדי להוכיח רשלנות רפואית צריך לעמוד בשני תנאים:
1. להוכיח התנהגות רשלנית מצד הרופא.
2. להוכיח שישנו קשר סיבתי בין ההתרשלות לבין הנזק שנגרם למטופל.
שאלת הרשלנות תיבחן על סמך ההתנהלות של הגורם הרפואי שעה שביצע את הטיפול ולא לפי התנהלותו לאחר מעשה. בית המשפט יבחן את דרך פעולתו ותפקודו של הגורם בהתחשב בתנאים ובנתונים שעמדו לרשותו בזמן הטיפול וביחס למה שהיה מצופה ממנו בנסיבות הללו. אם התנהלותו של הגורם הרפואי אינה שוות ערך להתנהלות המצופה ממנו, אז העניין ייחשב לרשלנות רפואית.
בגין זאת, מומלץ להכין מראש רשימה של עדים שנכחו בטיפול כולל רופאים וגורמים רפואיים נוספים. בנוסף, יש למצוא רישומים רפואיים על הנעשה בזמן הטיפול שיאפשרו לחזק את טענות התביעה בדיונים בבית המשפט.
כדי לבדוק אם חלה בעיה בהתנהגות של הגורם הרפואי ואם אכן מדובר ברשלנות רפואית, יש להשיג חוות דעת רפואית של מומחה בתחום הרפואי הספציפי.
באשר לקשר הסיבתי שיש להוכיח, על המטופל להראות שהנזק שנגרם לו הוא תוצאה של התרשלות הגורם הרפואי שטיפל בו ושבלעדיו הנזק לא היה נגרם לו.
גם כאשר נקבעת התרשלותו של הגורם הרפואי אבל המטופל לא הצליח להוכיח שההתרשלות היא הגורם לנזקים שנגרמו לו, אזי לא תוטל אחריות נזיקית. הוכחת הקשר הסיבתי מבחינה עובדתית ומשפטית בין ההתנהגות הרשלנית לבין הנזק היא תנאי סף לפסיקת הפיצויים על ידי בית המשפט.
שלושה סוגים מרכזיים של רשלנות רפואית
● רשלנות שבוצעה בזמן הטיפול הרפואי.
● רשלנות שנגרמה עקב העדר הסכמה מדעת. כדי שמטופל יוכל להבין מה עומד בפניו ולקבל החלטות מושכלות בקשר למצבו הרפואי, מחובתו של הרופא לספק לו מידע בצורה ברורה ובשפה המובנת לו על כל האפשרויות והסיכונים הכרוכים בטיפול.
● פגיעה באוטונומיה של המטופל.
כיצד מתרחש תהליך ההגשה של תביעת רשלנות רפואית?
ראשית, יש להיפגש עם עורך דין שמתמחה בתביעות של רשלנות רפואית כדי שיוכל לפרט למטופל על התהליך כולו ועל האפשרויות המשפטיות שעומדות לרשותו. כדאי מאוד להביא לפגישה זו את כל החומר הרפואי הרלוונטי.
שנית, על המטופל לאסוף את כל החומר הרפואי הרלוונטי וזאת כדי שניתן יהיה לברר את השתלשלות המקרה, למצוא ליקויים ברשומות הרפואיות, להקל בהמשך הדרך על המומחה ברפואי בתחום התביעה לחוות את דעתו לגבי המקרה ולשמש את בית המשפט בתהליך בירור העובדות.
לאחר מכן, יש לבצע פנייה לרופא מומחה בתחום התביעה לצורך קבלת חוות דעת ממנו. על פי חוק, חובה להגיש חוות דעת מרופא מומחה כחלק מכתב התביעה השלם שמוגש לבית המשפט.
בחוות הדעת יצויין אם אכן בוצעה רשלנות רפואית ומה היקף הנזק שנגרם בעקבותיה. חוות הדעת איננה זולה, אבל היא הכרחית לצורך הגשת התביעה על רשלנות.
בהמשך, עורך הדין של המטופל יתחיל בהכנת כתב התביעה שבו יציין את השתלשלות המקרה, הנזקים שנגרמו בעקבותיו ואת דרישת הפיצוי הכספי עקב אותה רשלנות.
לבסוף, עורך הדין מגיש את התביעה לבית המשפט השלום או המחוזי בהתאם לגובה סכום התביעה. עד 2.5 מיליון ש”ח מגישים לבית משפט השלום, ומעבר לכך מגישים לבית המשפט המחוזי.
קרוב ל-1500 פניות מסוג תלונה בגין רשלנות רפואית מתקבלות בנציבות תלונות הציבור מדי שנה- כאשר כ-70% מהן נסגרות ללא טיפול או נטילת אחריות, של כל שהוא. חשוב לציין כי נציבות תלונות הציבור היא זרוע המשויכת למשרד הבריאות, מה שמטיל ספק ביכולתה לחקור ולטפל בתלונות כנגד רופאים ומוסדות המהווים חלק מן המערכת.
דרך נוספת, יעילה ושקופה יותר, לטיפול בתלונות רשלנות רפואית, הן באמצעות הגשת תביעה משפטית ודרישה לתשלום נזיקין, בגין האירוע.
תביעות רשלנות רפואית הן תביעות מעולם הנזיקין שבמשפט הישראלי, ומיועדות לקבלת פיצוי כספי בשל נזק שנגרם בשל אבחון או טיפול שגוי, הן כתוצאה מרשלנות והן מסיבות נוספות.
תביעות אלו נחשבות למורכבות במיוחד, מאחר שחובת ההוכחה בגין קיום רשלנות רפואית חלה על הגורם התובע, כאשר במרבית המקרים מדובר באדם מן השורה, המתמודד אל מול גופים גדולים ואימתניים, ללא כלים מקצועיים של ממש.
חשוב לציין כי לא כל אי הצלחה של טיפול או הליך רפואי הוא כתוצאה מרשלנות, וכישלון הפרוצדורה הרפואית לבדה אינה מהווה כל עילה לתביעה. באופן דומה, לא כל הליך רפואי אשר לא בוצע על פי הפרוטוקול או שכלל אלמנט של התרשלות- יביא לזכאות לפיצוי, שכן תנאי לפיצוי היא הוכחת נזק. משמעות הדבר היא שהתרשלות רפואית שלא גרמה לנזק למטופל- לא תוכר כרשלנות רפואית לצרכי פיצוי (במקרה כזה ניתן להגיש תלונה מנהלתית למוסד האמור, למניעת הישנות מקרים דומים).
למעשה, מכאן אנו למדים כי על מנת שתביע תוכר כרשלנות רפואית אשר מזכה בפיצויי נזיקין, נדרש קיום של שני מצבים:
- הפרוצדורה הרפואית בוצעה שלא על פי הנהלים, הגורם המטפל התרשל בעבודה, ביצע פעולות שלא על פי הפרוטוקול הרפואי הנדרש ממנו, לא ביצע פעולות כפי שנדרשו ממנו, התעלם במודע ממידע רפואי, מתסמינים או מאבחונים רשומים, תוך התרשלות במכוון או בשוגג, במילוי תפקידו.
- גרימת נזק למטופל- גרימת נזק גופני או נפשי למטופל, הבאה לצורך בהליך רפואי שלא נדרש מלכתחילה בשל הפעולה או אי ביצוע הפעולה הנדרשת, הותרת תסמינים חיצוניים או רפואיים-פנימיים, גרימה לנכות זמנית או קבועה.
התנאי המוביל להוכחת רשלנות רפואית הוא לא רק קיום שני האלמנטים האמורים, כי אם בנוסף לזאת גם את היכולת להוכיח קשר סיבתי בין השניים.
בין עילות הנזיקין לתביעות רשלנות רפואית:
רשלנות רפואית בהריון ובלידה
רשלנות רפואית בניתוחים והליכים כירורגיים
רשלנות רפואית כתוצאה מאבחון שגוי של מחלה/אירוע רפואי
רשלנות רפואית בניתוחי לייזר בעיניים
רשלנות רפואית בתעשיית האסתטיקה הרפואית
רשלנות רפואית של מרדים בפרוצדורות רפואיות אשר דורשות הרדמה כללית
רשלנות רפואית בברית מילה
מדוע קיים קושי בהוכחת רשלנות רפואית?
תביעות רשלנות רפואית נחשבות לתביעות מורכבות, בשל הצורך בידע מקצועי, היכרות עם נהלים ופרוצדורות רפואיות, ובעיקר היכולת לגייס אנשי מקצוע מובילים בתחומם שיתמכו ויסייעו בהוכחת טענת הרשלנות.
אלמנט מורכב נוסף הוא תרגום של הנזק שנגרם למטופל, לכדי פיצוי הולם והוגן, תחשיב שמתבצע על פי מגוון רחב של פרמטרים שיש להכיר ולשלוט בהם.
חשוב לציין כי אין חובה להוכחת נכות מוגדרת ומוכרת לצורך תביעת פיצוי בגין רשלנות רפואית, וכי גם פגיעות ונזקים רפואיים קלים, מאי נוחות ועד פגיעה באיכות החיים, עשויים לזכות בפיצוי בנסיבות מסוימות.
כיצד מתנהלת תביעת רשלנות רפואית?
בכל מקרה של חשד לנזק אשר נגרם כתוצאה מרשלנות רפואית, מומלץ לפנות לעורך דין מומחה בתחום, להתייעצות ראשונית, לבחינת נסיבות המקרה ולתכנון אסטרטגיית תביעה.
במקרה של היתכנות יהיה צורך באיסוף מסמכים ותיעוד רפואי, בדיקות נוספות וחוות דעת של רופאים מומחים וגיוס של עד מומחה- רופא מומחה ומוביל בתחום הרפואי האמור, לתמיכה בטענת הרשלנות.
הקריטריונים להוכחת רשלנות רפואית קבועים בחוק, ועורך דין מנוסה בתחום האמור ידע לשלוט בהם וליישם אותם על הצד הטוב ביותר, כאשר אמור חובת ההוכחה היא על כתפי התביעה.
תביעות כאלה עשויות לארוך זמן רב, לעתים שנים אחדות, ועל כן מומלץ לפנות בשלב מוקדם ככל הניתן להתייעצות ראשונית. במקרים מסוימים ימליץ עורך הדין על הגשת תביעה מיידית, ובאחרים על ביסוס התיק הרפואי בטרם התביעה.
משרדנו מטפל בעשרות תביעות בתחום הרשלנות הרפואית, ומציג ניסיון רב לצד הצלחות מוכחות, מקצועיות שאין שניה לה, ליווי אישי ושקיפות מלאה.